כל השוברים שלכם במקום אחד — מוצפן בטלפון, ומזכיר לפני שנגמר

בטלפון שלכם, ורק בו. מסד הנתונים של הארנק מוצפן, ושדות הכסף — קוד, PIN, מספר כרטיס ו-CVV — מוצפנים פעם נוספת, כל אחד בנפרד. מפתחות ההצפנה יושבים ב-Keychain של המכשיר, ויוצאים ממנו רק בתוך הגיבוי המוצפן — שרק מפתח השחזור שלכם פותח. לשרת שלנו לא מגיע עותק של הארנק, ולכן גם אין לנו מה למסור, למכור או לאבד.

מי שמחזיק את הטלפון צריך קודם לעבור את נעילת המכשיר, ואז — כדי לחשוף קוד, PIN, מספר כרטיס או CVV — את הפנים או את האצבע שלכם: המפתח שפותח אותם שמור כך שמערכת ההפעלה מסרבת להחזיר אותו בלי זיהוי טרי. אפשר גם לנעול את האפליקציה כולה. ובטלפון החדש? הגיבוי האוטומטי המוצפן מחכה ב-iCloud Drive ב-iPhone ובתיקייה שבחרתם באנדרואיד, וגם בגיבוי המכשיר, ומפתח השחזור פותח אותו — ב-iPhone הוא מחכה ב-iCloud Keychain, באנדרואיד מקלידים את המפתח ששמרתם.

לא, וגם לא היינו יכולים אם היינו רוצים. אין לנו את המפתח של הארנק, אין לנו את המפתח של הארנק המשפחתי (הוא נוסע רק בתוך קישור ההזמנה, בחלק שלא מגיע לשום שרת), ובלוח אין בכלל שדה לקוד. זה לא עניין של אמון — פשוט אין אצלנו מה לקרוא.

רק מה שאתם מפעילים, ובידיעה. התמונה, ההודעה או הקבלה שאתם מוסיפים נשלחת לקריאה שנייה אצל ספק בינה מלאכותית, כי הקורא המובנה של הטלפון לא קורא עברית. בפעם הראשונה האפליקציה עוצרת ומראה מה יישלח; אחר כך זה רץ לבד. נשלח הפריט הזה בלבד — לא הארנק. אצלנו הוא לא נשמר; הספק שומר עותק לזמן קצוב לצורכי ניטור בלבד, לא לאימון. שובר שאתם מוסרים למישהו או משתפים בארנק המשפחתי יוצא נעול, במפתח שאין לנו. חוץ מזה יוצאים נתוני שימוש אנונימיים מרשימה סגורה (בלי קודים ובלי טקסט שכתבתם) — מתג "שיפור המוצר" בהגדרות ← פרטיות מכבה אותם ומחזיר את השאלה לפני כל תמונה או הודעה. תגובה להצעה ממומנת נרשמת על החשבון רק אם הסכמתם לכך בנפרד, ובלי שום פרט מהארנק. ואם תבחרו לאמת מספר טלפון לתשלום באתרים, המספר נשלח לאימות בקוד SMS. הכול כתוב במדיניות הפרטיות.

הבנו. הסיבה טכנית: הקוראים המובנים של אפל ושל גוגל קוראים שפות רבות — ועברית לא ביניהן. הודעת שובר בישראל היא בעיקר עברית, ובלי קורא שני "סופר-פארם ₪80 עד 30.9" נשאר סתם ספרות. אם תכבו את זה, האפליקציה תמשיך לעבוד עם מה שהטלפון קורא — ברקודים, מספרים, תאריכים וקישורים — ותשאל אתכם על כל פריט בנפרד. באנדרואיד יש גם אפשרות להוריד קורא שרץ בטלפון עצמו.

לא, וזה חלק מהעסקה: אין לנו עותק של המפתח, ולכן אין לנו דרך לפתוח את הגיבוי — לא לבקשתכם ולא לבקשת אף אחד אחר. לכן האפליקציה מציגה את המפתח פעם אחת ומבקשת לשמור אותו, וב-iPhone היא שומרת אותו גם ב-iCloud Keychain שלכם (אלא אם כיביתם את זה), כדי שטלפון חדש עם אותו Apple ID ייפתח לבד. כל עוד הטלפון הנוכחי אצלכם, המפתח מוצג שוב בהגדרות ← גיבוי ושחזור.

באנדרואיד — לא: מסכי הכסף חסומים לצילום מסך ולהצצה במחליף האפליקציות. ב-iPhone אפל לא נותנת דרך לחסום צילום מסך, ואנחנו לא מתיימרים לעשות את זה. מה שכן: הקוד מוסתר עד Face ID, נעלם בזמן שיקוף או הקלטה של המסך, מכוסה במחליף האפליקציות, וקוד שהעתקתם נמחק מהלוח אחרי דקה.

כן. הזיהוי נופל לקוד הנעילה של המכשיר. ואם אין בכלל נעילה על הטלפון, הקודים חשופים בדיוק כמו כל השאר בו — ההגדרות אומרות את זה בשורה של נעילת השוברים, וההחלטה נשארת שלכם.

שקיימת התקנה. בהפעלה הראשונה נוצר משתמש אנונימי בשקט, בלי מסך ובלי פרטים, כדי שהאפליקציה תוכל לדבר עם השרת לצורך הקריאה השנייה. הוא לא מכיל שם, מייל או טלפון, ואם הוא לא פעיל 90 יום — נמחק. חשבון אמיתי נוצר רק כשתבקשו לוח או ארנק משפחתי, ואפשר למחוק אותו מתוך האפליקציה. איך מוחקים הכול.

שניות. לחיצה ארוכה על ההודעה בוואטסאפ ← "העבר" ← Click Coupon, וזהו: אם החנות והקוד זוהו בוודאות, השובר נשמר בלי טופס בכלל. הקופון הראשון שלכם ייכנס תוך פחות מדקה, כולל ההתקנה.

זו בדיוק הסיבה לתצוגה הבסיסית: ארנק, חיפוש והגדרות — ושום דבר אחר. בנוסף יש מדריך עם הדגמות חיות על מסכי האפליקציה, אחת-עשרה התאמות נגישות (טקסט עד 150%, ניגודיות, כפתורים גדולים, הקראה קולית), ועשר שפות — כולל רוסית וערבית.

היא תגיד לכם לפני שזה משנה. כל שדה שזוהה מוצג לאישור; שני הקוראים מושווים, וכשהם לא מסכימים אתם מכריעים ורואים את שתי האפשרויות. ואם פספסתם — עריכה היא שתי לחיצות, ומימוש שנרשם בטעות אפשר למחוק והיתרה חוזרת.

לא. האפליקציה יודעת באיזה דף נבדקת היתרה של השובר הזה, פותחת אותו וממלאת את מספר הכרטיס, התוקף וה-CVV מהארנק. את הקפצ׳ה או קוד ה-SMS משלימים אתם, והיתרה שהתקבלה נכנסת חזרה לשובר. איפה נבדקת היתרה של כל מנפיק.

כן, בתוך האפליקציה: יותר משלושים נושאים קצרים, וכל אחד מהם מודגם צעד-אחר-צעד על המסכים האמיתיים — לא על תמונות. יש גם רשימת השלמות (ווידג׳ט, תזכורות, גיבוי) שנעלמת ברגע שסיימתם אותה.

לחיצה אחת פותחת מסך לבן בבהירות מלאה שלא נכבה, עם הברקוד, ה-QR או המספר בגדול. קוד ארוך עובר לרוחב בלחיצה, סורק שמסתנוור מקבל מצב "סנוור", והארנק זוכר איזו צורה הסורק בחנות הזאת קרא בפעם הקודמת. אפשר להגיע לשם גם ממסך הנעילה, מ-Siri או מהווידג׳ט — בלי לחפש את האפליקציה.

לא. כברירת מחדל כל שובר מקבל שתי תזכורות, שבועיים ושבוע לפני שהתוקף עובר (ואם נשאר פחות — שבוע לפני ויום לפני, יום לפני, או בבוקר האחרון). יש שעות שקט, ואפשר לבחור לכל פריט מועדים אחרים או לכבות. על ההתראה עצמה יש כפתורים: "השתמשתי", "הזכר לי מחר", "להעביר".

לא צריך. הווידג׳ט במסך הבית (וב-iPhone גם במסך הנעילה) מראה את השוברים לפי מה שנגמר קודם, וכמה נגמרים השבוע; הארנק עצמו ממוין לפי מה שנגמר קודם, עם סכום לכל קבוצה; ואם תרצו, תזכורת בהגעה לחנות שבה שילמתם בעבר — כבוי עד שתדליקו, והמקומות נשמרים בטלפון בלבד.

לא. כל עמוד נקרא (עד שמונה עמודים בקובץ), וכל השוברים נכנסים לרשימת אישור אחת — עד שנים-עשר בפעם. אותו דבר לארבע תמונות ששיתפתם יחד, לכמה הודעות שהועברו בבת אחת, או לדף עם שני כרטיסי מתנה. ב-iPhone ייבוא גדול ממשיך ברקע גם אם עברתם לאפליקציה אחרת.

האפליקציה מחזיקה את רשימת הרשתות המכבדות של יותר מתשעים מנפיקים — יותר משלושת אלפים רשתות, מסודרות לפי קטגוריה ומתעדכנות בלי לעדכן את האפליקציה. מקלידים "שופרסל" ורואים אילו שוברים מהארנק עובדים שם, או לוחצים "אני כאן" ורואים מה עובד בחנויות שסביבכם. אותה רשימה מתפרסמת גם כאן.

לא. "השתמשתי ב-₪80" והיתרה יורדת מיד, עם אפשרות לבטל. כשחוזרים מהקופה האפליקציה שואלת בעצמה "שילמתם? כמה?". שובר שהגיע כקישור אישי לדף שלו נבדק ברקע פעם ביום, והיתרה מתעדכנת בשקט — כולל תוקף שהתארך.

ארבעה סוגים, ולכל אחד כרטיס משלו: קופון (הנחה לפעם אחת, עם התנאים והתמונה אם הגיע כתמונה), שובר או כרטיס נטען (כסף, עם יתרה שמתעדכנת והטענה מחדש), זיכוי מחנות (אסמכתא, איך מזדהים, צילום הקבלה) וכרטיס חבר מועדון (מספר, ברקוד, תוקף החברות עם תזכורת לפני החידוש). וגם קבלות — לכל מימוש, ובמסך אחד שאפשר לסנן ולהוריד.

כן. בעמוד תשלום מאובטח הפרטים של הכרטיס הנטען עוברים לטופס צעד אחרי צעד, ובספארי יש תוסף שממלא את הקופה מתוך הארנק — אחרי Face ID, לדומיין הזה בלבד ולחצי דקה. ב-Mac, אם פתחתם את דף החנות בטלפון, אפשר להמשיך אותו בספארי דרך Handoff.

כשהמנפיק מאפשר. רוב המנפיקים בישראל לא מכניסים כרטיסי מתנה ל-Apple Pay או ל-Google Pay; אצל אלה שכן (היום: כרטיס המתנה הדיגיטלי CashBack+ של ישראכרט) האפליקציה מעבירה את הכרטיס לארנק של הטלפון צעד אחרי צעד, ואחר כך פותחת אותו משם. הקטלוג אומר מי מאפשר, כך שהכפתור מופיע רק איפה שהוא יעבוד.

כמה דרכים. לחבר או לשם משתמש — השובר נעול לטלפון שלו. למי שעומד לידכם — ישירות בין שני הטלפונים. בקישור חד-פעמי, למשל בוואטסאפ — מי שמוסיף ראשון מקבל, ומאותו רגע הקישור כבר לא נפתח. והלוח — מציעים שובר שלא תממשו, במתנה או במחיר שאתם קובעים, מתכתבים אחרי אישור, והמסירה נעשית ישירות ביניכם. אנחנו לא גובים, לא מחזיקים כסף ולא לוקחים עמלה. איך הלוח עובד.

רק מה שבחרתם לשתף, ורק מי שבבית. מזמינים בקישור שתקף ליממה ולאדם אחד; מהחבר השני והלאה שני חברים צריכים לאשר כל מצטרף, כך שקישור שדלף לא מספיק. יש תפקידים (מנהל, חבר, צופה), שיחה עם סקרים, וכל שימוש נרשם בה מעצמו. השוברים וההודעות מוצפנים במפתח שיש רק לבני הבית — לא לנו.

הארנק, הקופה, התזכורות והחיפוש — כן, הכול בטלפון. מה שצריך רשת: הקריאה השנייה של תמונה או הודעה, הלוח, הארנק המשפחתי ובדיקת יתרה בדף המנפיק.

Apple Wallet מציג כרטיס שמישהו כבר הכין עבורו, ולא קולט קופון מהודעת וואטסאפ ולא יודע ששילמתם רק חצי. האפליקציה של המנפיק מכירה רק את השוברים שלו. Click Coupon הוא הארנק שמעל כולם: כל המנפיקים, כל הסוגים, ומה שחשוב באמת — כמה נשאר, איפה זה עובד, ומתי זה נגמר.

כן, אותו ארנק. יש כמה הבדלים שנובעים ממערכת ההפעלה: באנדרואיד יש אריח לקופה בהגדרות המהירות, Google Pay, מילוי כרטיס באתרים ובאפליקציות, חסימת צילום מסך, וקורא שרץ בטלפון עצמו; ב-iPhone יש Live Activity ו-Dynamic Island, Siri, פקד הדבקה במרכז הבקרה ותוסף לספארי.

המסכים, לא השוברים. הבסיסית מציגה ארנק, אנשים (הארנק המשותף), חיפוש והגדרות. המורחבת מוסיפה את הלוח, ובלשונית אנשים גם חברים ומספרים, ואת "אני כאן". הכנסה, קופה, תזכורות, יתרה וגיבוי זהים בשתיהן.

בכל רגע, מהשורה הראשונה בהגדרות. שום דבר לא נמחק ולא מתאפס — רק מסכים נוספים או נעלמים. לפני שבוחרים אפשר ללחוץ "איך זה נראה" ולראות את שורת הטאבים של כל תצוגה.

הבסיסית למי שרוצה רק את השוברים: פחות מסכים, פחות כפתורים — מתאימה גם להורים ולסבים. המורחבת למי שרוצה גם למסור ולמכור שוברים בלוח, לראות את המספרים של השנה, ולדעת מה עובד בחנות שהוא עומד בה.

חינם, בלי מנוי, בלי כרטיס אשראי ובלי תקרה על כמה שוברים אפשר לשמור. אין רשת פרסום ואין מעקב. במקומות קבועים עשויות להופיע הצעות של בתי עסק, מסומנות "ממומן" — ההתאמה שלהן מחושבת בטלפון עצמו, "למה זה מוצג?" מסביר בכל אחת, ואפשר להסתיר כל אחת לצמיתות. אם אי פעם יתווסף מסלול בתשלום, הוא יהיה רשות, ומה ששמרתם יישאר אצלכם.

אדם אחד, בישראל — מתן יהושע. אין מוקד עם מוזיקת המתנה; יש כתובת מייל אחת שנקראת, ותשובה תוך שלושה ימי עסקים. לפני כל גרסה האפליקציה עוברת יותר מאלפיים בדיקות אוטומטיות, והקוד נסקר מבחינת אבטחה באופן קבוע. איך פונים.

הם יישארו איפה שהם — בטלפון שלכם, לא בשרת שנכבה. האפליקציה שכבר מותקנת ממשיכה לעבוד בלי אינטרנט, כולל הקופה, וקובץ הגיבוי המוצפן נשאר בידיכם. אין אצלנו נעילה על המידע שלכם, כי הוא מעולם לא היה אצלנו.

החוק בישראל קובע תוקף מינימלי: תו קנייה — חמש שנים לפחות, שובר מתנה או זיכוי — שנתיים לפחות. האפליקציה מציעה את התאריך הזה, מסבירה למה, ואתם מחליטים. ההסבר המלא על תוקף שוברים.

בעשר: עברית, אנגלית, רוסית, ערבית, גרמנית, צרפתית, ספרדית, פורטוגזית, יפנית וסינית — כל אחת בכיוון הכתיבה שלה, ובארנק המשפחתי כל אחד קורא בשפה שלו.